#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שע. תניא נשא את הראשונה ומתה, נשא את השניה ומת הוא באין בניה של זו לאחר מיתה ונוטלין כתובת אמן ר""ש אומר אם יש מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן, ואם לאו חולקין בשוה. למסקנא במאי פליגי? "	"לת""ק יש לבני הראשונה כתובת בנין דכרין אע""ג דליכא אלא מותר דינר מטלטלי או משעבדי, ולר""ש רק אם יש מותר דינר מקרקעי ובני חורי."	כתובות צא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעא. בשעת מיתה היה מותר דינר והוזלו קודם ששמאום בב""ד או שבשעת מיתה לא היה מותר דינר והתייקרו למותר דינר, מה הדין ומדוע? "	"הכל הולך אחר שעת מיתה שאז זכו בהם יורשים, כן פירשו רש""י ור""ח. והתוס' (ד""ה כך) הביאו פירוש רבם שכשם שמרובים ונתמעטו זכו בהם בני כתובת גדולה כך במועטים ונתרבו, דאזלינן בתר תקנתא דרבנן במקום דלא מיעקרא נחלה דאורייתא."	כתובות צא. - צא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שעב. לוקח שקנה בחמישים ומכרה לנושה לפצותו מחובו במאה זוז. על איזה סכום כותבים את שטר הטירפא? 	רבינא אמר במאה, רב עוירא אמר בחמישים, והלכתא בחמישים.	כתובות צא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שעג. אדם שהיה חייב מאה זוז ונפטר והשאיר שדה ששווה חמישים זוז, טרף הבע""ח אחת ושילמו לו היתומים חמישים זוז, מה הדין ומדוע? "	"היות ומצוה על היתומים לפרוע חוב אביהם משום כבוד אביהם, אנו אומרים שאת החמישים זוז נתנו בשביל חוב אביהם ויכול הבע""ח לטרוף את השדה עבור שארית החוב. אבל אם כשנתנו לו את הכסף אמרו לו אלו חמישים הזוז הם דמי הקרקע, אין הבע""ח יכול לטרוף את הקרקע שהרי כאן קנו ממנו את הקרקע ואין זה פריעת חוב."	כתובות צא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שעד. ההוא גברא דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה. באיזה אופן מדובר, וכיצד מתיישב עם הגמ' מה שאירש מאבא מכור לך לא עשה כלום? 	"רש""י פירש שאמו היתה נשואה לאחר ומכרה הבן בחיי בעלה. כתבו התוס' (ד""ה דזבנה) דמכאן נראה לר""ת דהא דאמר בגמ' מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום הנ""מ כשאמר מה שאירש מאבא סתם, אבל אם אמר שדה זו שאירש קנה ואפי' למ""ד אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם <sup>צה</sup>.<br>לשון אחר פירש רש""י שהיה זה שדה שייחד אביו לאמו לכתובתה ומת ונפלו הנכסים לפני זה, וכל זמן שלא עמדה בדין אם מכרה זה המכר קיים שהרי יורש הוא וכל הנכסים לפניו אלא שחייב לתת כתובה לאמו כשתתבענו ועל שדה זו שעבודה מוטל. וכתבו התוס' שללשון זו אין ראיה מכאן כלום לחידושו של ר""ת. וגם ללשון הראשון אין ראיה וכמו שפירש רש""י שהמכירה לא חלה מעכשיו, אלא שמתחייב המוכר שכשירש מאמו את כתובתה ימכרנה ללוקח.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צה.  וביאר הרא""ש שכיון שירושה  את השדה עצמה, לא חשיבא כולי עתידה ליפול לפניו מאליה וגם בירר האי דבר שלא בא לעולם.</span>"	כתובות צא: ותוס'		
